דגי נוי הם מינים וסוגים של דגים הגדלים כתחביב של בני האדם (באנגלית: Fishkeeping).
תחביב גידול דגים כחיות מחמד ולא כדגים למאכל הוא תחביב עתיק יומין החובק תרבויות רבות, קדומות ומודרניות.
השומרים (התרבות הקדומה במסופוטמיה) גידלו דגים בבריכות לפני ששימשו למאכל, במצרים העתיקה גידלו דגים מקודשים בבריכות משולשות.
בסין העתיקה גידלו דגי זהב כבר מלפני 2,000 שנה בכדי קרמיקה ענקיים.
מרבית דגי הנוי הם דגים הגדלים במים מתוקים משום שהם קלים יותר לתחזוקה אולם, ישנם גם מיני דגים הגדלים במים מלוחים.
בעבר גידול דגי הנוי היה גידול פשוט בצנצנות זכוכית אך כיום מדובר בתעשייה חובקת עולם המגדלת דגים באקווריומים עם ציוד טכנולוגי המאפשר לגדל מינים שבעבר לא היה ניתן לגדל באמצעים יותר פשוטים.
דג תעודת זהות
שם מדעי: Pisces
סיווג בוטני: דגים הם קבוצה השייכת לקבוצת בעלי חוליות, תת מערכה: בעלי גולגולת, מערכה: מיתרניים, ממלכה: בעלי החיים.
קבוצת הדגים מתחלקת לשלוש מחלקות: מקריני סנפיר, בעלי סנפירים בשרניים
מוצא: הסברה על פי תורת האבולוציה, היא שמחלקת הדגים חסרי הלסתות הייתה המחלקה הראשונה של החולייתנים שהתפתחה. מחלקה זו התפתחה מהמיתרניים ויתר המחלקות התפתחו ממנה.
מיני דגים: מעריכים את מספר מיני הדגים במעל 33,000 מינים מוכרים, מינים אלו משתייכים ל-564 משפחות, והערכה היא שמיני דגים רבים מאוד עדיין לא נתגלו.
מיני דגים השונים מהווים כ-60% ממיני בעלי החוליות על כדור הארץ, הרבה יותר מכל מיני הזוחלים, הדו-חיים, העופות והיונקים גם יחד.
תוחלת חיים של דגים לנוי: מאחר ודגי הנוי הם ממינים ומשפחות שונים הרי שתוחלת החיים משתנה בין המינים השונים וכמובן שגם לתנאי התחזוקה יש השפעה על תוחלת החיים.
כמו כן, תוחלת החיים משתנה גם לפי גודל הדג. דגי נוי קטנים (מספר סנטימטרים) יהיו בעלי תוחלת חיים של שנתיים שלוש ואילו דגי נוי גדולים יותר יכולים לחיות 10 שנים ויותר מזה.
גידול דגי נוי
גידול דגי הנוי מתבצע באקווריום שהוא מיכל עם דופן אחת שקופה לפחות המכיל מים ומשמש לגידול בעלי חיים מימיים.
המטרה בגידול היא לספק לדגי הנוי סביבה שמתאימה לצרכיהם תוך ניסיון לשמור על איזון אקולוגי המדמה את הסביבה המקורית שלהם.
התנאים החשובים ביותר לשמירה הם רמת המליחות, טמפרטורה, זרימת מים, שמירה על מחזור החנקן ואספקת חמצן.
סוג המים
גידול דגי הנוי מתחלק ל-3 תחומים לפי סוג המים הנדרשים למיני הדגים השונים: מים מתוקים, מליחים ומים מלוחים.
- גידול דגים במים מתוקים: זה התחום הפופולרי ביותר של גידול דגי הנוי, מיני הדגים הפופולריים לגידול זה הם דגי זהב, ציקלידים, שפמנונים ועוד.
- גידול במים מלוחים: גידול זה מתאים למגדלי דגים מנוסים, מני הדגים המתאימים הם יותר יקרים והדגים שמתאימים למים מלוחים הם דגי ים שצריכים גם טמפרטורת סביבה קרה יותר מטמפרטורת החדר ולכן מגדל דגי מים מלוחים יצטרך לספק אמצעי קירור לאקווריום.
- גידול במים מליחים: מים מליחים הם מים עם ריכוז מלחים שהוא בין מים מתוקים למים מלוחים. דגי הנוי שמתאימים לגידול במים אלו הם דגים שחיים בדרך כלל בשפכי נהרות הנשפכים אל הים.
מיני דגים רבים מעדיפים מים מליחים על פני מלוחים או מתוקים.
טמפרטורת המים
מרבית דגי הנוי הם דגים טרופיים שצריכים טמפרטורה של כ-25 מעלות.
בקיץ קל לשמור על טמפרטורה כזו אך, בחורף יהיה צורך לווסת את טמפרטורת המים באמצעות מד חום ומכשיר חימום.
דגים שמקורם בים, בעיקר אלה שגדלים במים מלוחים, יצטרכו טמפרטורת מים קרירה יותר ולכן, יהיה צורך בקירור המים.
זרימת מים
זרימות מים באקווריום מדמות את "עולמם האמיתי" של הדגים שחיים במערכות אקולוגיות עם זרמי מים.
דימוי של זרמים באקווריום משיגים באמצעות משאבות הסינון.
שמירה על מחזור החנקן
דגים מפרישים פסולת וחנקן בצורת אמוניה וכאשר הם מצטברים וריכוזם באקווריום עולה סביבת האקווריום הופכת לרעילה לדגים.
מגדלי דגי הנוי משתמשים בצמחי מים שצורכים חנקן ואמוניה או בחיידקים המפרקים את האמוניה לניטריט.
באקווריום חדש ללא מחזור חנקן, החלפת המים וסינון כימי יכולים להוריד את ריכוז החנקן באקווריום.
אחת הבעיות המשמעותיות של מגדלי דגים מתחילים היא שבאקווריום חדש אין מחזור חנקן, מה שיכול לגרום לתמותה ולמחלות של הדגים.
אספקת חמצן באקווריום
מגדלי דגים משתמשים במשאבת אוויר שמטרתה העיקרית היא לשאוב אוויר מהחדר ולהחדיר אותו למים.
חלק מהחמצן שבאוויר מתמוסס במים והדגים קולטים אותו באמצעות הזימים שלהם.
כשריכוז החמצן במים יורד אפשר לראות שהדגים עולים לחלק העליון של המים בכדי לקלוט חמצן.
ככל שהמים קרובים יותר לאוויר כך יש בהם יותר חמצן. התפקיד של משאבת האוויר באקווריום הוא להעלות את ריכוז החמצן המומס בים בכל נפח המים באקווריום.
הגב ראשון על הדף